הגילתון יוצא למלחמה
5 נובמבר, 2009
"את הראש של לדור", "מלחמת שלטון החוק 2", "מלחמת העצמאות", "מלחמות ישנות"- 'ישראל היום' שומר על פרופורציות
העיתונאי קלמן ליבסקינד כתב במאמר חשוב בסוף שנת 2003 על משולש היחסים המסוכן עיתון- מערכת המשפט- משטרה. אחת הדוגמאות המובהקות לקשר כזה ולהשחתה שהוא גרר היתה התנהלותו של עיתונאי 'ידיעות אחרונות' דאז, מרדכי גילת. מאז כתיבת המאמר דברים רבים השתנו: הוקם עיתון יומי חדש בשם 'ישראל היום', מרדכי גילת עזב את 'ידיעות אחרונות', אנשים עימם גילת שיתף פעולה קודמו או/ו יצאו לגמלאות. דבר אחד לא השתנה: דרכי הפעולה של גילת ותפישת המציאות הפשטנית שלו- המשטרה, הפרקליטות ומי שמדליף לו מידע הוא טוב והשאר מושחתים עד היסוד. מה שחמור מכך, הוא הפיכת 'ישראל היום' לביטאון חד- צדדי שמקדם אג'נדה אנטי דמוקרטית באופן מתלהם במיוחד. נזכיר כי שר המשפטים, יעקב נאמן, לא חשוד בשחיתות. אדרבה, האישומים שהופנו נגדו בקדנציה הקודמת שלו כשר משפטים, בין השאר על ידי מרדכי גילת, התבררו כחסרי יסוד. המחלוקת סביב פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה היא לגיטימית, אבל מדוע ממשיך להישמע צד אחד בלבד? האם לקוראי 'ישראל היום' לא שמורה הזכות לשמוע מומחים רבים וטובים התומכים ביעקב נאמן?
ליבסקינד הביא דוגמא להתנהלותו של גילת שלא רצה את נאמן כשר משפטים כבר ב-1996. בכתבה שפרסם ב"ידיעות" כמה ימים לפני שמונה נאמן לתפקיד על ידי בנימין נתניהו, איתר גילת את הקשר הנסתר בין נתניהו לנאמן. "בתו של נאמן", חשף גילת, "נשואה לפרסומאי רמי סדן, אחד מיועצי התקשורת של ראש הממשלה המיועד".
עו "ד נאמן קרא את הדברים בעיתון והרים גבה. יש לו חמש בנות, הוא נמצא איתן בקשר מצוין ומעולם לא שמע על החתן הזה שחיבר לו גילת. "מיד אחרי שהתפרסמה הכתבה", סיפר אז נאמן, "אספתי את בנותי לישיבת חירום. ביקשתי מהן לחשוף הכל, לא להסתיר דבר ולגלות לי מי מהן נישאה לרמי סדן בלי לספר לי על כך".
אז זהו מרדכי גילת וזה העיתון שהפך להיות בצלמו וכדמותו
שוקי בלס
|
שלח לחבר
הדפס עמוד
